רמפה, הטוררו, הטרפ והחרב! מאת חגי סובל
14 בפברואר 2025, 14:13
מבוא: לפני 8 שנים, פרסמתי מאמר על כניסתו לתפקיד של נשיא אמריקאי בעל סגנון אייקונוקלסטי, דונלד טראמפ. לכהונתו השנייה, הוא נשאר רלוונטי בצורה מטרידה. לעולם אינו חוסך מעצמו עודף, מטיל פחד על חלקם ומעורר הערצה על אחרים, הבלתי צפוי הוא, כך אומרים, סימן ההיכר שלו. ומה אם זה בדיוק ההפך? משתמש תמיד באותן מתכונים, הוא מסיח את דעתנו מהמטרות האמיתיות שלו, על ידי הכוונה שלנו לכיוון אחד, כדי לפעול טוב יותר במקום אחר. כמו טוררו המניף את כובעו כדי להכות את השור בחרבו!
17/02/2017
טראמפ נשיא, זו המציאות שמעט מאוד פרשנים ציפו לה, שכן המועמד ריבע את ההגזמות והאי-סדרים במהלך הקמפיין הבחירתי שהוביל אותו למשרד הסגלגל. יש להודות שהטקטיקה הבלתי סבירה הזו הפתיעה את כולם, עם ההצלחה הידועה.
ומה אם מיד עם כניסתו לתפקיד, הוא היה מיישם את אותה גישה כדי להסיח את הדעת מהמטרות האמיתיות שלו?
למרות קמפיין בחירות שהיה קרוב לחובבנות ולטעויות טקטיות נראות לעין, דונלד טראמפ עבר את כל השלבים בהצלחה עד לנשיאות. מאז, אפשר היה לחשוב, שכאשר יתמנה, השערוריות שבהן היה רגיל יישארו מאחוריו.
אבל מיד עם כניסתו לתפקיד, רחוק מלהתמתן, המיליארדר שעשה הון בנדל »ן נשאר כפי שהוא, ללא שום פחד להרגיז, הן את אזרחיו והן את הזרים. נזכיר רק את « צו האנטי-הגירה » שהעלה גלי גינויים אחידים ברחבי העולם.
האם הצו הזה הוא סימן לחוסר יכולתו למלא תפקידים כה בכירים, או שהוא חלק מתוכנית שעדיין לא הבנו את פרטיה?
כדי להשיב על שאלה זו, יש לחזור תחילה על המסלול הייחודי במינו של האיש המצויר ביותר בעולם. כדי לעלות לראש אימפריה נדל »נית, ואז להפר את כל התחזיות על ידי זכייה ברציפות בפריימריז הרפובליקניים, ולאחר מכן להביס את הילרי קלינטון המנוסה בארקני הפוליטיקה, אי אפשר להיות טיפש גמור.
לאחר מכן, נבחן באופן עובדתי את « הצו הנורא » שלמרות שנאמר בקול רם עורר את גינוי כולם ודחה פעמיים על ידי מערכת המשפט האמריקאית, מה שמדגים את חיוניותו.
בניגוד לרושם הראשוני, זו לא חוק כללי המכוון נגד אזרחי כל המדינות המוסלמיות למשך זמן בלתי מוגבל. אבל מדובר בהשעיה זמנית של ויזות הכניסה לארה »ב המוגבלת לשבע מדינות, סוריה, איראן, תימן, לוב, סומליה, סודאן ועיראק, הנמצאות במאבק בטרור, אשר רחוקות מלהיות דמוקרטיות, ומטילות בעצמן הגבלות כאלה. בנוסף, האיסור חל רק למשך 90 יום.
זהו סיכון גדול מאוד מצד נשיא שזה עתה נבחר, עבור תועלת מועטה מאוד. ומה אם מאחורי הצו המבולבל הזה, יש מטרה אחרת לגמרי?
אכן, אם מנתחים את המדינות המושפעות מהאיסור הזה, מוצאים שם את איראן השיעית, בעלת ברית של רוסיה, וכמה מ »מדינות הלוויין » שלה, כמו סוריה ועיראק. יהיה זה צעד קטן מאוד לזהות כאן מסר המופנה לטהראן, לאביה החזק, רוסיה, ולשאר העולם, במטרה לחקור את התגובות משני הצדדים.
כך, ההערצה שדונלד טראמפ רוחש לפוטין, תתייחס יותר לשאיפות האסטרטגיות של האחרון מאשר לאדם עצמו. נוהג בדרכו של טייקון הנדל »ן, הוא ינסה לכפות שוב, בדרך של קיצור דרך, את ארה »ב כמעצמה דומיננטית.
או כמו שאמר הסלוגן שלו בקמפיין, « אמריקה קודם כל », לאחר שלדבריו נחלשה על ידי שני המנדטים הרצופים של אובמה.
מבחינה זו, אם הוא ינצח או יפסיד בבתי המשפט האמריקאיים אין לכך שום חשיבות. הדבר היחיד שחשוב הוא שהמסר הובן היטב על ידי מי שצריך. חלקם בודקים טילים בליסטיים, כמו איראן לאחרונה, אחרים מפיקים צווים…
והמסר יכול להיות בהחלט הבא: אני לא משוגע או לא כשיר. אני מסוגל להכל למען הגדולה המחודשת של אמריקה. אין לי גבולות, אז האם אתם מוכנים להעלות את ההצעות?
המציאות העצובה היא שפוטין הצליח לכפות על שאר העולם את דיקטטורותיו, מבלי לעורר אלא מחאות זועמות ועונשים בעלי היקף מוגבל יותר או פחות.
כמו כן, הגישה של דונלד טראמפ לא צריכה לעורר רק את הגינוי, אף על פי שהוא לגיטימי, אלא בעיקר להרתיע אותנו לגבי משמעותה האמיתית.
כי נשיא אמריקה משחק עם העולם, כמו הצאר החדש של הקרמלין, כמו טוררו המנפנף בכנף, גורם לנו לשכוח את החרב!
קישור למאמר שפורסם ב-17/02/2017.
על המחבר
חגי סובל, פרופסור לרפואה, הוא גם מומחה למזרח התיכון ולסוגיות של טרור. במסגרת זו, הוא העיד בפני ועדת החקירה הפרלמנטרית של האספה הלאומית על יחידים ורשתות ג’יהאדיסטיות. חבר פרלמנט לשעבר במפלגת השמאל הסוציאליסטית ומזכיר פדרלי אחראי על שיתופי פעולה במזרח התיכון, הוא סגן נשיא של מכון המחשבה « התנועה ». נשיא כבוד של המרכז התרבותי אדמונד פלג במרסיי, הוא פועל למען דיאלוג בין-תרבותי במשך שנים רבות דרך הקולקטיב
« Tous Enfants d’Abraham ».
